- פגינותא
- פְּגִינוּתָא, פְּגִינְתָּאf. (פְּגַן) cry for help, prayer. Targ. Ps. 17:1 פְּגִינְתִּי Ms. (ed. פְּגִיעִי; ed. Lag. פְּגִיעֲתִי). Ib. 102:2 פגינתי ed. Lag. (oth. ed. פְּגִינוּתִי).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
